שיפור זמינות באזורים עם תחב״צ בעייתית מול החשש מפקקים: חוק אובר מגיע לכנסת

ברקע קידום כניסת השירות לישראל, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הגישה דוח על ההשלכות האפשריות. ברשות טוענים שקידום תחבורה שיתופית חייב להיות מבוקר דרוג.

שיפור זמינות באזורים עם תחב״צ בעייתית מול החשש מפקקים: חוק אובר מגיע לכנסת - חדשות מתעשיית המוניות

ברקע קידום כניסת השירות לישראל, הרשות הארצית לתחבורה ציבורית הגישה לשרת התחבורה מירי רגב ולמנכ״ל המשרד משה בן זקן דוח מקצועי העוסק בהשלכות האפשריות של פתיחת שוק התחבורה לשירותי נסיעה באמצעות אפליקציות, על רקע קידום מה שמכונה "חוק אובר".

המטרה וההזדמנויות

הדוח מבקש לשרטט כיצד ניתן לשלב שירותים כאלה במערכת התחבורה בישראל, תוך איזון בין הצורך בגמישות ונגישות לציבור לבין הסיכונים של העמקת הגודש בכבישים ופגיעה במערכות קיימות.

לפי הדוח של רשות התחב״צ, השירותים הדיגיטליים אינם מיועדים להחליף את התחבורה הציבורית, אלא לשמש שכבת ביניים בין הרכב הפרטי לבין אמצעי הסעת המונים. המטרה היא לאפשר לאנשים לוותר בהדרגה על השימוש היומיומי ברכב הפרטי, באמצעות פתרונות נוחים וזמינים יותר, ובהמשך לעודד מעבר לשימוש רחב יותר בתחבורה ציבורית.

אזהרות מפקקים וגודש

עם זאת, ברשות מדגישים כי במדינה פקוקה כמו ישראל, כל תוספת של כלי רכב פעילים על הכביש עלולה להחריף את העומסים. לכן נדרש תכנון זהיר, רגולציה ברורה ומנגנוני בקרה שימנעו יצירת תמריץ לנסיעות מיותרות.

גם במשרד האוצר מבהירים שכל אפשרות שמגדילה את כמות כלי הרכב בכביש בזמן נתון לא באה בחשבון ורק תגרום נזק. הדוח ממליץ לבחון מודלים מדורגים ומבוקרים, לקבוע כללים ברורים להפעלת השירותים, לרבות דרישות בטיחות, ביטוח, פיקוח ואיסוף נתונים, ולבחון את השפעתם בפועל לפני הרחבה משמעותית.

המודלים המוצעים והחסרונות

שלושת המודלים המרכזיים המוצעים בדוח הם: רכב פרטי עם נהג פרטי, רכב פרטי עם נהג מקצועי, ומוניות בהזמנה דיגיטלית. התוקף הוא שיפור זמינות שירותי נסיעה, במיוחד בשעות ובאזורים עם שירות תחבורה ציבורית חלש, קיצור זמני המתנה וחוויית משתמש מתקדמת.

החסרונות הם הגדלת הפקקים וירידה בשימוש בתחבורה ציבורית. בנוסף, מחקרים בינלאומיים מצביעים על תוצאות מעורבות בנוגע להשפעה של מודל "אובר" על מצב התנועה, כאשר בחלק מהערים נרשמה החמרה בגודש ולעיתים זה הוביל להפסקת פעילות שירותים אלה.

ניסיון העבר בישראל

ברשות מתייחסים גם לניסיון העבר בישראל עם פתרונות שיתופיים. שירות הקארפול של ווייז הושק בשנת 2017 במטרה לאפשר לנהגים לאסוף נוסעים בדרך ולחלוק נסיעה והוצאות. השירות פעל מספר שנים, אך לא הצליח ליצור היקפי שימוש משמעותיים לאורך זמן, ובשנת 2022 הודיעה ווייז על סגירתו. בין הסיבות היו קושי ביצירת מסה קריטית של משתמשים קבועים ושינויים בהרגלי העבודה לאחר קורונה.

התנגדות נהגי המוניות ומקדמי הפרטית

במקביל, ההתנגדות מצד נהגי המוניות הולכת ומחריפה. זוהר גולן, יו״ר התאגדות נהגי המוניות בפורום העצמאיים, טען כי "מאחורי סיסמת ה׳אובר׳ מסתתר מהלך שפוגע ישירות בנהגים הפועלים כחוק. מדובר במחטף שמקודם ללא שיח אמיתי עם נציגי הענף".

ווועדת ההיגוי של ראשי ארגוני המוניות הגדולים בישראל הודיעה כי תתכנס כדי להחליט אילו צעדים לנקוט נגד קידום הצעות החוק להסדרת תחבורה שיתופית.

קרא עוד במקור ב-Ynet

שתף את הכתבה