חוק האובר עבר בקריאה ראשונה — ובאותו יום הכריזו על שינוי תעריפי המוניות
יום אחד, שתי מהפכות: הכנסת אישרה את חוק התחבורה השיתופית בקריאה ראשונה, ומשרד התחבורה פרסם את פרטי שינוי תעריפי המוניות לאפריל. ynet מסכמת את שני האירועים ומה שמשמעותם לנהגים ולנוסעים.
ב-24 במרץ 2026 הפך לאחד הימים המשמעותיים ביותר לענף המוניות הישראלי בשנים האחרונות: הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת חוק התחבורה השיתופית המקוונת — הנקראת בפי הציבור "חוק אובר" — ובאותו יום פרסם משרד התחבורה את פרטי השינויים בתעריפי המוניות שייכנסו לתוקף ב-1 באפריל 2026. שני האירועים יחד מסמנים ציר פעולה שבו השוק הולך לעבור שינוי בו-זמנית: מצד ההיצע (כניסת אובר ופלטפורמות שיתופיות) ומצד המחיר (עדכון תעריפים שהוקפאו שנים).
על חוק האובר בקריאה ראשונה: ח"כ זוהר גולן מטעם ועד נהגי המוניות הצהיר: "שלוש שנים אנחנו מזהירים — אבל קולנו לא נשמע." הדרישות מנהגי שירות שיתופי כוללות: ניסיון נהיגה של 4 שנים לפחות, בדיקות ביטחוניות ורפואיות, הכשרה מקצועית ועוד. קרן הפיצוי לבעלי רישיונות מונית — שמימונה אמור להגיע מהיטל של 5 שקלים על כל נסיעה — עדיין שנויה במחלוקת ולא נסגרה בחקיקה.
על שינוי התעריפים לאפריל 2026: ירידה של 5.5% בנסיעות עירוניות קצרות (עד ~10 ק"מ) — בשני שלבים: 2.8% באפריל 2026 ועוד 2.8% באפריל 2027. בנסיעות ארוכות מ-10 ק"מ — ייתווסף "מקדם מרחק" של 1.84 שקל לק"מ, מה שמייקר נסיעות בין-עירוניות ונסיעות לנתב"ג. שרת התחבורה מירי רגב הציגה את השינוי כ"מהפכת הצרכן" — בעוד נהגים רואים בו פגיעה בהכנסות. ח"כ זוהר גולן הוסיף: "זה לא הזמן לניסויים, בוודאי לא בזמן מלחמה."
השלכה לבעלי מספרי זכות: שילוב שני השינויים ביחד — הורדת תעריפים עירוניים וקידום חוק אובר — יוצר לחץ כפול על הכדאיות הכלכלית של מספר זכות. בטווח הקצר, מפעיל שמשכיר רישיון לנהג יגלה שהנהג מרוויח פחות מנסיעות עירוניות. בטווח הארוך, כניסת שחקנים שיתופיים עלולה לשחוק את ערך הרישיון בשוק המשני. הפחת: נסיעות ארוכות ולנתב"ג הפכו לרווחיות יותר — שיקול שכדאי לקחת בחשבון בחוזה עם נהג.
מקור: ynet כלכלה — סיון חילאי